לא אחת מבקש ממציא או בעל זכויות אחר להגן על אמצאתו ברחבי העולם בהסתמך על חוקי ההגנה על הקניין הרוחני.
מסתבר שלעיתים ההחלטה היכן להגיש בקשה לרישום פטנט לוקה בחוסר הבנה של סוגי ההגנה שניתן להשיג, הן בהיבט העקרוני על סוג ההגנה, והן בהיבט ההבדלים בחוקים ובתקנות הקיימים במדינות השונות.
דוגמא מעניינת להמחשת הסוגיה היא ההגנה על מדגמים.
הגנה על מדגמים ניתנת בדומה להגנה על זכויות יוצרים, מרגע שנוצר המדגם. במדינות שונות הדבר מעוגן בחוקים שונים כאשר בישראל ההגנה ניתנת במסגרת החוק לעשיית עושר ולא במשפט.
בדומה למדינות אחרות כך גם בישראל, הגנה חזקה יותר מוענקת למדגם כאשר הוא מקבל, לאחר בחינה ברשות הפטנטים, מעמד של מדגם רשום, במסגרת חוק הפטנטים והמדגמים.
אין הכוונה במאמר זה לעסוק בהרחבה בלימוד נושא המדגמים אך נתחיל בהגדרה, מהו מדגם:
מדגם הוא חפץ או מוצר חדש בעל צורה, עיצוב או קישוט מקוריים, הבולטים לעין.
בדרך כלל ההגנה על מדגם יכולה להיות על הצורה החיצונית ובמדינות מסוימות אף על הצורה הפנימית של החפץ או המוצר, לערכו האסטטי, אך לא על תפקודו השימושי.
דוגמא טובה לערך אסטטי של מוצר, היא צורתו המביאה צרכנים להעדיף אותו על פני מוצר אחר, אשר יכול להיות זהה לו או אף עדיף עליו מהבחינה השימושית.
מעניין יהיה עתה להבחין בהבדלי גישות הנקוטים במדינות שונות ביחס למדגם רשום, לצורך כך בחרתי בארבע מדינות, ישראל, ארה"ב, בריטניה וגרמניה:
שם
בישראל מדגם רשום
בארה"ב Design Patent
בבריטניה Design Registration
בגרמניה Industrial Design (בתרגום לאנגלית)
מקור פרסומים קודמים המונעים קבלת מדגם רשום
בישראל: פרסומים קודמים בישראל, (כאשר קיימות שאלות כגון האם פרסום שנעשה בחו"ל אך ניתן לצפייה בישראל באינטרנט נחשב לפרסום בישראל).
בארה"ב: פרסום קודם בכל מקום שהוא.
בבריטניה: פרסום קודם בכל מקום שהוא.
בגרמניה: פרסום בכל מקום שהוא בעולם, אבל רק כאשר המקום נוגע לעניין (רלוונטי).
במה מדובר?
באם קיים פרסום קודם של מדגם, בתחום המחשבים בטייוואן, הוא נחשב לפרסום היכול למנוע קבלת מדגם רשום בגרמניה. זאת מפני שאדם שיחפש מחשב, בהחלט ייתכן שיגיע לתערוכה בטייוואן. אולם באם מדובר במדגם של שולחן, בטייוואן, סביר שהפרסום לא יפגע בזכות לקבל מדגם רשום בגרמניה, מאחר ולא מקובל לחפש שלחונות בתערוכות בטייוואן דווקא.
משך חיי המדגם הרשום
בישראל עד 15 שנה, חידוש כל 5 שנים.
בארה"ב: 14 שנה מיום מתן הפטנט, ללא אגרות חידוש.
בבריטניה: עד 25 שנה, חידוש כל 5 שנים.
בגרמניה: עד 25 שנה, חידוש כל 5 שנים.
Multi Embodiment בבקשה אחת
בישראל : ניתן לקבל מדגם רשום רק עבור חפץ אחד, או מערכת אחת בכל מסמך.
בארה"ב: אפשרי.
בבריטניה: אפשרי.
בגרמניה: אפשרי עד 100 embodiments.
מספר מבטים בבקשה
בישראל המבקש מחליט על מספר זוויות הראיה.
בארה"ב: לא מוגבל.
בבריטניה: לא מוגבל.
בגרמניה: מוגבל עד לשבעה שרטוטים לכל embodiment.
קווים מקווקווים ומבטים שאינם חלק מהמדגם.
בישראל אפשרי, אך צריך לציין במילים שהמתואר במקווקו אינו חלק מהמדגם הרשום.
בארה"ב: אפשרי, אך צריך לציין במילים שהמתואר במקווקו אינו חלק מהמדגם הרשום.
בבריטניה: אין לצרף קווים מקווקווים.
בגרמניה: אפשרי.
תצלומים בבקשה:
בישראל: מתקבלים.
בארה"ב: נדרשת הגשת "פטיציה" (עתירה), ורק באם היא מאושרת, הצילומים מתקבלים.
בבריטניה: מתקבלים.
בגרמניה: מתקבלים.
פרסום המדגם הרשום
בישראל מתפרסמים פרטים, אך המדגם עצמו נשאר חסוי למשך שנתיים מעת הגשתו.
בארה"ב: מתפרסם רק בעת מתן הפטנט.
לבסוף, האם ההגנה שמספק מדגם רשום היא בעלת ערך ממשי?
נתחיל בציון ההבדל בין הגנה על מדגם רשום לבין הגנה על מדגם שאינו רשום:
במקרה של מדגם שאינו רשום, יש להוכיח כי נעשתה העתקה של המדגם בעוד שבמקרה של מדגם רשום, לא קיים צורך להוכיח שנעשתה העתקה בכדי לקבל את הגנת החוק.
הזכויות של בעל מדגם רשום הן למניעת ייצור, שיווק, מכירה, ייבוא, הצעה למכירה והצעה להשכרה, מכל אחר.
הקביעה האם מוצר נתבע מפר מדגם רשום, נעשית בבית-המשפט, על פי מבחן העין. כלומר בית המשפט קובע האם צרכן סביר יבחין או לא יבחין בין שני מוצרים, המדגם הרשום וחפץ אחר שאינם בהכרח עומדים זה בסמוך לזה, מבלי שיקדיש לכך בחינה מדוקדקת.
לא אחת נשמעת הטענה כי למדגם רשום אין ערך רב מאחר וניתן לעקוף אותו על ידי הכנסת שינוי פעוט במוצר מועתק.
אולם הראיה היא כי חברות מכובדות,רושמות מדגמים. למשל חברות רכב, הרושמות את הצורה החיצונית של דגם רכב חדש.
דרך מוצלחת להשגת הגנה טובה היא השקעת מחשבה בצורות האפשריות השונות של מוצר מסוים ורישום המדגם על כל מגוון האפשרויות, במעין רשת של אפשרויות, עם מרווחים סבירים בין צורת מוצר לצורת מוצר סמוך.
קיימות לא מעט פסיקות, גם בישראל של בתי משפט, אשר מנעו הפרות של מדגמים רשומים ושמרו על זכויות בעליהם.
הערה:
המידע שנמסר במאמר זה אינו בבחינת יעוץ מקצועי. יעוץ כזה ניתן לקבל מעורך הפטנטים ויותאם לכל מקרה ומקרה.
